אזולאי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

מבוא

1.מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובע יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 30.5.07.

הנתבעת הודתה בחבות על פי חוק הפיצויים ונותרה מחלוקת בשאלת גובה הנזק.

מהות הפגיעה והנכות

2.ממקום התאונה פונה התובע לבית חולים הדסה עין כרם, שם אובחן כסובל משברי דחיסה בגופי חוליות L1 – L4 ושבר BURST בחוליה L5.

3.ד"ר משה לויקופף אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, ציין בחוות דעתו כי בדיקת עמוד השדרה של התובע נמצאה תקינה מבחינת טווח התנועה, ואין קיפוח עצבי והעריך את נכותו של התובע בגין השברים בחוליות בשיעור של 5% בגין כל חוליה, בהתאם לסעיף 37 (8) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 ובסך הכל נכות משוקללת בשיעור 22.75%.

המומחה לא נחקר וחוות דעתו לא נסתרה, לפיכך ראיתי לאמצה ככתבה וכלשונה.

הנכות התפקודית

4.ב"כ התובע הדגישה כי מדובר בשברים בחמש חוליות והפנתה לתלונות התובע בתצהירו ובבדיקתו על ידי המומחה לרבות כאבי גב המוחמרים במאמץ, ישיבה ועמידה וביקשה להעריך את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 30%.

מאידך, ב"כ הנתבעת הפנה לקביעת המומחה בחוות דעתו, כי טווח התנועה של עמוד השדרה המותני נמצא תקין ואין עדות לקיפוח עצבי וטען כי מקום בו הנכות נקבעה בשל שבר בחוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלה בתנועה של עמוד השדרה, מדובר בנכות רפואית גרידא כך שהנכות התפקודית נמוכה משיעור הנכות הרפואית ויש להעריכה בגבולות של 10%.

5.לעניין הבחנה בין המושגים, "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו-"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", אין לי אלא לשוב ולהפנות לע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792 (1995), שם נפסק מפי כב' השופט, כתוארו אז, אור כי המושג "נכות תפקודית", בא לבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, כתוצאה מהנכות הרפואית, וכדבריו: "בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורטופדי - כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל - תשקף, בדרך כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכות התפקודית". בענייננו - מדובר בנכות אורטופדית, בגין שברים דחוסים בחמש חוליות. נכות אורטופדית הינה מעצם טיבה וטבעה בגדר נכות תפקודית. כשמדובר בשברים דחוסים בחמש חוליות ומשתלונותיו של התובע בדבר כאבי גב המוחמרים במאמץ וקשיים בישיבה ועמידה ממושכת, לא נסתרו ונתקבלו על ידי המומחה כסבירות לאור מהות הפגיעה, סבורה אני כי על אף שלא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה, מדובר בנכות תפקודית אשר את שיעורה ראיתי להעריך בהתאמה לשיעור הנכות הרפואית, בשיעור מעוגל של 22%.

בסיס השכר

6.בעת ארוע התאונה, התובע היה כבן 23. לאחר שחרורו מצה"ל, החל התובע לעבוד כאחראי צוות מפעיל מכונה, בחברת "גלובל התקני בטחון בע"מ" (להלן: "חברת גלובל").

התובע ציין בעדותו כי במסגרת שרותו הצבאי, במחסום ארז, עבד עם מכשיר שפותח ע"י חברת גלובל ולאור הכרותו את המכשיר והעבודה עימו, קיבל את הצעת העבודה בחברת גלובל, במסגרתה השתכר סך ממוצע של 7,639 ₪ ברוטו לחודש ובנוסף נהנה מתוספות נלוות

כגון שווי ארוחות ושווי רכב כך ששכרו, בהתחשב בתוספות הנלוות מחד ולאחר ניכוי מס מאידך, הסתכם בסך של 7,546 ₪ נטו לחודש. בנוסף הופרשו על ידי המעביד תשלומים לצורך רכישת תנאים סוציאליים, בשיעור של כ- 13% מהשכר, כמפורט באישור רואה החשבון, ת/3.

7.ב"כ התובע טענה כי משהתובע השתכר עובר לתאונה ובהיותו כבן 23, שכר אשר בהתחשב בתוספות הנלוות עולה על השכר הממוצע במשק אשר הסתכם באותה תקופה בסך של כ- 7,627 ₪ ברוטו לחודש, יש להעריך את בסיס השכר לצורך חישוב הפיצויים בגין הפסדי השתכרות, בסך של 12,000 ₪. לחלופין נטען כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס השכר שעובר לתאונה בצירוף הפרשות המעביד לרכישת תנאים סוציאליים.

מאידך, ב"כ הנתבעת טען כי התובע הגיע לעבודה בחברת גלובל, באופן מקרי ולאור הכרות ספציפית עם המכשיר שיוצר על ידה וכי בנסיבות העניין, שכרו בחב' גלובל אינו משקף את כושר השתכרותו בכל שנות עבודתו בעתיד ואין לסטות בעניין זה מהשכר הממוצע במשק.

8.בנסיבות העניין סבורה אני כי בהערכת הפיצויים בגין הפסדי השתכרות, יש ליתן ביטוי לכך שהתובע השתכר, עובר לתאונה, שכר בגבולות השכר הממוצע במשק ובנוסף לכך זכה לתוספות נלוות והפרשות מעביד לרכישת תנאים סוציאליים. גם אם התובע ניצל בעבודתו בחברת גלובל, ידע וכישורים שרכש בשרותו הצבאי הרי שיש בכך כדי להעיד על פוטנציאל ההשתכרות שלו. נסיונו של התובע לחזור לאחר התאונה, לעבודתו בחברת גלובל (אם כי תפקידו אוייש על ידי אחר) ולאחר מכן נסיונו להשתלב בעבודות שמירה שונות עד אשר לאחרונה, החל לעבוד בחברת שלג לבן כמפקח על סחורות במעברי הגבול (עמ' 4 לפרוטוקול), מצביעים על חריצותו של התובע ועל המוטיבציה הגבוהה שלו לשיקום והשתלבות בעבודה. אמנם מעבודתו בחברת שלג לבן, משתכר התובע סך של כ- 5,500 ₪ ברוטו לחודש, כמפורט בתלושי השכר, ת/2, אלא שבהתחשב בתקופת העבודה הקצרה יחסית בחברת גלובל, לא ראיתי לחשב את הפצוי על בסיס הפרשי השכר.